אחד השינויים היותר משמעותיים שעוברת העיר בימינו הוא תמ"א 38 - חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה. במקביל, כדי להפוך את המהלך לכדאי כלכלית, ניתנות זכויות ליזם לתוספת קומות והרחבת הבניין הקיים. מה שקורה בפועל הוא שלוקחים בניין בן 2-3 קומות ומוסיפים לו עוד 2.5 קומות.

תוך ביצוע הליכי התמ״א, לא ניכרת התחשבות במרחב הציבורי בעיר. המבנים גדלים באופן משמעותי, באופן שלרוב בעיניי אינו אסתטי והפרופורציות גורמות למבנים להיראות ״מפלצתיים״. אני נתקלת בהרבה מקרים של יחסים מוזרים בין המבנה העובר הליך תמ״א למבנים בסביבתו. לרוב נדמה שלא ניתנה הדעת של המתכנן לקונטקסט העירוני- יצירת מרחקים נכונים בין המבנה למבנים הסובבים אותו, התיחסות לאופי השכונה הקיימת ולסגנון הבניה של המבנים בסביבתו המיידית. בסוף התהליך נוצרים בניינים חדשים, הזרים מהמבנים הקיימים בשכונה ישנים.