EDITORIAL-

"Material" Issue

גיליון "חומר" - דבר העורכות

״ערכו של מה גדול יותר: קילו אבן או קילו זהב? כמובן, השאלה מגוחכת. אך ורק מבחינתו של הסוחר. האמן יענה: מבחינתי, לכל החומרים יש אותו ערך״.

 

הצהרתו של אדולף לוס מתוך ספרו "דיבור לריק למרות הכל" במאמר ״חומרי הבניה״, מדגישה את ערכו של החומר בהתיחס לתפיסה האנושית. כל אדם, לפי תחומי ענייניו, מסווג חומרים בהתאם לקריטריונים שונים ולכן לדרגם באופן אובייקטיבי. חומרי הגלם הקיימים בטבע, עוברים תהליכי עיבוד במפעל או במעבדה בדרכם להפוך לחומרי בניה. מעמדו של החומר נקבע משקלול של שני אלמנטים: ערך החומר בצורתו הגולמית- שנקבע לפי שכיחותו בטבע- וכמות העבודה הנדרשת על מנת להביא אותו לכדי שימוש. מחירה של ה"מדונה הסיסטינית" של רפאל, לטענתו של לוס, לא היה עולה ולו באגורה אחת, אילו האמן היה משתמש בצבע מהול בזהב. האמן, באמצעות מחשבה יוצרת, מנסה להפר את המשוואה המנסה להגדיר את ערכו של חומר. לעומתו, העבודה של השכירים היומיים והמכונות, נמדדת לפי שעה. הגרניט, שהוא בעצמו חסר ערך, הופך לחומר בניה רב ערך בגלל כמות העבודה הנדרשת להפוך אותו לחומר בניה: חציבה, הובלה, שיוף וליטוש.

פרמטרים כלכליים משפיעים על חומריות בארכיטקטורה ובעיצוב בכלל. שכיחותו של מחצב בחבל ארץ מסוים תהיה בדרך כלל הסיבה לשימוש רחב בו באותו איזור. עלויות הפקת החומר לבניה קטנות כשאין צורך בהובלתו למרחקים ארוכים. זו בין היתר הסיבה להצלחת הבטון כחומר מרכזי בארכיטקטורה הישראלית. מלט הוא תוצר של חימום אבן גיר וחרסית, השכיחים מאוד בישראל. לאחר החימום, מעורבב התוצר עם חומרים נוספים ונטחן לאבקה דקה.

 

כיצד השימוש בחומרים מבטא הלך רוח, בין אם כלכלי או תרבותי? ואיך כל זה משפיע על אופן השימוש בחומר? לואיס קאן טען שיש לתת לחומר את הכבוד הראוי לו וביטא זאת באמצעות "משל הלבנה";

"לבנה, מה את רוצה להיות"?  שאל לואיס קאן את הלבנה, "אני רוצה להיות קשת" - ענתה הלבנה, ובצדק. קשת מושתתת על כוחות לחיצה, בדיוק אותם כוחות עמם מסוגלת הלבנה להתמודד. הצורה והחומר במקרה זה –מתאחדים לכדי שלמות. היכן עובר הקו בין הבנת תכונותיו של חומר לבין הגבלות כלכליות או הלך רוח תרבותי של תקופה? במבט אל העתיד, נשאלת השאלה כיצד ההתערבות הטכנולוגית בחומרי היסוד יכולה להגדיר מחדש את המושג חומר והווייתו. מזמינות אתכם לעיין במאמרים שלוקטו עבור גיליון זה, ולקרוא אודות חומר בהקשריו השונים.

How does the use of specific materials in architecture express a zeitgeist, both on the economical and cultural level? Does this affect the way we use these materials? Louis Kahn claimed that material should be respected. He expressed this by using this allegory: "You say to a brick, 'What do you want, brick?' And brick says to you, 'I like an arch.'" An arch is built based on compression forces, the same forces a brick is able to withstand. In this case form and material are one. Where is the equilibrium between the understanding of a material's abilities and the economical or cultural restraints of a certain era? Looking toward the future, will technological interventions with certain elements redefine the way we perceive materials in architecture? We invite you to read the articles that have been collected in to this issue and study material in its many aspects.

Contact us at: massa.arch@gmail.com
  • Facebook - Black Circle
  • Instagram - Black Circle